הרבה אנשים שואלים אותנו בכמה אנחנו מעריכים את עלות הקמינו. האמת היא, שאני לא זוכר במדויק כמה אנחנו שילמנו על הקמינו (משהו כמו 600-900 יורו בסך הכל). על כל פנים, ניסיתי להציג כאן אומדן כללי (כל המחירים נכונים לסתיו 2007). על פי כל מיני הערכות שמצאתי ברשת, הקמינו עשוי לעלות בין 20-30 יורו ליום.

כדאי להתעדכן גם בעמוד הזה (שימו לב ללינקים למטה, הם מתעדכנים באופן שוטף):

נסיעות
המרכיב היקר ביותר בקמינו הוא הנסיעות, בעיקר הטיסות (אני לא לוקח בחשבון באומדן הזה את הטיסה מישראל לספרד).
הנסיעה באוטובוס מברצלונה לפמפלונה עלתה בסביבות 22 יורו. הנסיעה למחרת מפמפלונה לנקודת ההתחלה (אוטובוס + מונית לצד הצרפתי) עלתה בסביבות 11 יורו. האוטובוס בין בורגוס לליאון עלה 13 יורו. האוטובוס מפיניסטרה בחזרה לסנטיאגו דה קומפוסטלה עלה בסביבות 10 יורו. הטיסה הפנימית בסוף הטיול מסנטיאגו דה קומפוסטלה לברצלונה עלתה כ-35 יורו.
ניתן לברר מחירי טיסות זולות בשני האתרים הבאים (ההבדלים ביניהם לא ברורים לי). ככל שתזמינו את הטיסה מוקדם יותר, כך היא אמורה להיות זולה יותר:
skysacnner
kayak

לינה
מרכיב דומיננטי שני בעלויות הטיול הוא הלינה. במרבית הקמינו, הלינה זולה מאד, בעיקר ככל שנעים מערבה (להוציא בסנטיאגו דה קומפוסטלה עצמה). בחלקים הראשונים של הטיול הלינה מעט יקרה יותר. ראשית, בצד הצרפתי הלינה עשויה להגיע עד 20 יורו ללילה. מעט בהמשך הדרך, הלינה באלברגה לאורך הקמינו תעלה עד 10 יורו ללילה. סכום זה ילך ויפחת בהמשך, עד שתתחילו להגיע למקומות בהם הלינה באלברגה היא על בסיס תרומות – "דונטיבו" – שזה בעצם אומר, בחינם. בסנטיאגו דה קומפוסטלה עצמה, הלינה יקרה יותר, תלוי איפה תבחרו ללון. אם תצליחו לתפוס מקום באלברגה העירוני, תוכלו ללון בחינם. אם תמצאו מקום באלברגה הפרטי בכניסה לעיר, הלינה תעלה 7 יורו ללילה. לחילופין, אם אתם בקבוצה של חבר'ה, תוכלו לשכור דירה ללילה או יותר מאחת הדודות הספרדיות שמסתובבות בכיכר המרכזית של העיר. עלות ממוצעת לאדם בדירה כזו כ-15-20 יורו ללילה.

אוכל
המרכיב העיקרי השלישי בעלות הוא האוכל. גם כאן, ככל שתתקדמו מערבה עלות המזון תלך ותפחת. בצד הצרפתי, ארוחה מלאה (שלוש מנות + יין + לחם) עשויה לעלות כ-15 יורו לאדם. בהמשך, במרבית המקומות ארוחה שכזו עלתה לנו עד 8 יורו לאדם (אני מניח שמאז המחירים עלו). בכל מקרה, תמיד תוכלו לבחור שלא לאכול ארוחה שלמה אלא רק מנה אחת, ואז המחיר יעמוד על כמה יורו בודדים, בהנחה שלא תאכלו במסעדות יוקרה.
בנוסף, הצטיידות במהלך היום במכולת או בנשנוש באיזה פאב לאורך הדרך, יעלו לכם עוד כמה יורו בודדים, בעיקר אם אתם בקבוצה קטנה. בשורה התחתונה, ההוצאה היומית הממוצעת על אוכל יכולה לנוע בין 10-20 יורו ליום לאדם.

ציוד
מרכיב אופציונלי נוסף בעלות הכוללת של הטיול הוא עלות הציוד, אבל זו עלות שקשה לכמת מראש. בכל מקרה, דעו שייתכן שזול יותר להצטייד בחנות מוצרי הטיולים והספורט Decathlon בברצלונה מאשר בארץ. אפשר לראות את המוצרים והמחירים מראש באתר החנות.

ברוכים הבאים למדריך הראון למטייל הישראלי בקמינו דה -סנטיאגו. אם גם אתם משתייכים למועדון האנשים המוזרים שאוהבים לשים על גבם תיק כבד ולצעוד איתו למרחקים ארוכים, הגעתם למקום הנכון.

הרעיון מאחורי המדריך הזה הוא לסייע למטייל הישראלי שרוצה לעשות את הקמינו. אנחנו לא מתיימרים להציג כאן מדריך טיולים מקצועי ומפורט, אלא רק את הטיפים שאנחנו ליקטנו ורשמנו לעצמנו לקראת ובמהלך הקמינו שלנו. אנחנו נועם, יונתן ושאול, שלושה חבר'ה בני 28 מתל אביב וירושלים. צעדנו לאורך הקמינו בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2007 במשך כחודש.

אתם מוזמנים להגיב או לשלוח לנו מייל עם הערות או שאלות. אם מישהו מכם צועד בקמינו ומגלה דברים שהשתנו מאז שאנחנו היינו, אתם מוזמנים לעדכן אותנו בהתאם.

האתר מחולק לכמה אזורים:

היסטוריה: לפני שיוצאים לדרך כדאי לדעת מהו הקמינו, כיצד נוצר, כמה זמן כבר עולים בו לרגל, וכמה אנשים עוברים את המסלול מדי שנה.

לפני הכל: שורה של דברים שצריך לדעת לפני שיוצאים לדרך – מידע שימושי על דרכי הגעה, על נקודת ההתחלה ונקודת הסיום, אומדן עלויות של הטיול כולו, לקסיקון מונחים שימושי הכולל ביטויים ששומעים לאורך הקמינו, ועוד ועוד.

רשימת ציוד מומלצת: האם צריך שק שינה ואוהל? האם כדאי להביא גזיה? כמה מים בכלל צריך לסחוב ליום? ניסינו לענות על שאלות אלה ואחרות, וגם צירפנו את רשימת הציוד האישית שלנו.

חלוקה לימים: החלק החשוב ביותר. חלוקה מוצעת של הקמינו לפי ימי הליכה, כולל ימי מנוחה מומלצים. כאן תוכלו לראות מה רמת הקושי והעניין של כל מקטע, ולדעת מראש מהן האטרקציות שבדרך, היכן יש מים, ואיפה נמצא הפאב הכי שווה לאורך הדרך.

לינה: ואחרי שהבנתם איך הולכים, צריך גם לדעת איפה ישנים. כאן תוכלו למצוא את הרשימה המלאה והמפורטת של כלמקומות הלינה המסודרים לאורך הקמינו ואת השירותים שהם מציעים.

מפות: מי שהולך ברגל יודע – לא פחות חשובה מהמרחק, היא העלייה. כאן תוכלו למצוא את ריכוז המפות של מקטעי ההליכה השונים, בחתך רוחבי, כך שתוכלו לדעת בדיוק כמה עוד מטרים אתם צריכים לסחוב בעלייה.

שיהיה לכולם buen camino!

מרגע שתתחילו את הקמינו תתרגלו עד מהרה לשפה המיוחדת שלו. ריכזנו כאן לפניכם כמה מושגים בסיסיים שווה להכיר.

אלברגה – מקום הלינה בסוף היום. מדובר באכסניית נוער, פחות או יותר, כאשר הלינה היא לרוב במיטות קומותיים בחדרים של 8-10 אנשים. לעיתים תמצאו את עצמכם בחדרים זוגיים, ולעיתים באולמות ענקיים של 130 איש, אבל זה לא יקרה הרבה. ישנם כמה סוגים של אלברגה. האלברגה העירוניים הם לרוב הזולים ביותר, ולעיתים הם חינמיים לחלוטין, על בסיס תרומה. האלברגה הפרטיים יקרים יותר, אבל גם מחירם זול יחסית – בין 6-15 יורו, תלוי באזור. התמורה שתקבלו במקומות אלו תהיה, לרוב, טובה יותר.

דונטיבו – המוטיב של האלברגה בהם הלינה היא בחינם. מדובר במרבית האלברגה העירוניים מאזור נאחרה ומערבה, בהם ישנה קופסה קטנה שבהם תוכלו לשים תרומה כאוות נפשכם בשעה שתצאו בבוקר מן המקום.

פילגרים מניו – ארוחת צליינים. במסעדות רבות מאד לאורך הקמינו תוכלו לקבל ארוחת צליינים. ארוחה זו תורכב, לרוב משלוש מנות וקינוח, ויין חופשי או שתיה חמה. המחירים אינם זולים מאד, ונעים מ-8 יורו עד-15 יורו ויותר, תלוי באזור. אלה מנות משביעות מאד, אולם ברוב המקרים ניתן להסתפק במנה אחת גדולה במחיר זול בהרבה.

אחת השאלות המרכזיות היא "איך לעזאזל מגיעים לנקודת ההתחלה?"

הדרך הנוחה יותר להגיע לנקודת ההתחלה מישראל היא בטיסה ישירה לפמפלונה. יש חברות שמפעילות לשם טיסות שכר. יחד עם זאת, הן לא כל כך נפוצות. דרך נוספת היא לקחת טיסת שכר לברצלונה, ומשם להגיע לפמפלונה בטיסה פנימית. ישנן חברות תעופה ספרדיות שמפעילות טיסות פנים סדירות וזולות בין היעדים הללו, וניתן למצוא השוואת מחירים שלהם באתר הזה (פשוט תכניסו את הפרטים הדרושים). במקביל, תוכלו לחפש טיסות בחזרה מסנטיאגו ליעד ממנו הגעתם.

אנחנו הגענו לברצלונה, משם לקחנו אוטובוס לפמפלונה. זה לוקח יותר זמן, וזה עולה יותר או בערך אותו הדבר כמו טיסה, אלא שהיינו צריכים לקנות ציוד טיולים בברצלונה, ושעות הפתיחה של החנות לא התסדרו עם השעות של הטיסות. כמה טיפשי. האוטובוסים מברצלונה לפמפלונה יוצאים מהתחנה הצפונית (sants) ליד תחנת המטרו בשם זה. הנסיעה אורכת כ-6 שעות, ועולה כ-22 יורו. יש אוטובוסים מדי יום בשעות 08:00, 15:30, 23:30.

אחרי שהגעתם לפמפלונה, סביר להניח שתצטרכו להישאר ללון בה איזה לילה, אבל זה בסדר כי זו עיר עם חיי לילה מפותחים, בעיקר בסופי השבוע. יהיה לכם קצת קשה למצוא מקום ללון, אם תגיעו בשעות הערב, אבל בסוף תמיד מסתדרים.

מהתחנה המרכזית של פמפלונה יוצאים אוטובוסים לרונססבייס (roncesvalles). בימים ב'-ו' יש אוטובוס בשעה 18:00. בחודשים יולי-אוגוסט ישנו אוטובוס יומי נוסף בשעה 10:00. בימי שבת, לאורך כל השנה, האוטובוס יוצא בשעה 09:30. בימי א' ובחגים אין אוטובוסים. הנסיעה עולה כ-4 יורו ונמשכת שעה לערך.

מי שמעוניין להתחיל לצעוד בצד הספרדי של הפירנאים, זו נקודת ההתחלה שלו. מי שמעוניין להתחיל את הקמינו בצד הצרפתי של הפירנאים, לחצות אותם ואז להגיע לצד הספרדי, צריך לקחת מונית מרונססבייס לסן ז'אן פייה-דה-פורט (sean jean pied-de-port). את המונית ניתן להזמין במשותף (כל מונית לוקחת 7-8 נוסעים) ממשרד הצליינים שנמצא ברונססבייס. הנסיעה אורכת כחצי שעה, ועולה כ-7 יורו לאדם. המונית תוריד אתכם ממש בכניסה לעיר, היכן שמתחיל הקמינו. ומשם זה הכל ברגל.

ומה עושים כשמגיעים לנקודת ההתחלה?

לא משנה אם תתחילו את הקמינו בצד הצרפתי או בצד הספרדי של הפירנאים, ודאו שלפני שאתם יוצאים לדרך אתם נכנסים לכמה דקות למשרד הצליינים. במשרד יעניקו לכם את דרכון הצליינים שלכם (תמורת יורו אחד או שניים), אותו תצטרכו להציג בכל מקום שמספק לינה לצליינים. בכל מקום שכזה, ובמקומות אחרים לאורך הדרך, יחתימו לכם את הדרכון בחותמת ייחודית לאותו המקום. בסוף המסע, אפוא, יהיה לכם דרכון מעוטר בחתימות מכל המקומות שעברתם בהם. את הדרכונים החתומים תציגו בסוף הדרך, הן בסנטיאגו והן בפיניסטרה, ותקבלו בתמורה את הקומפוסטלה, התעודה שמעידה כי אתם צליינים לכל דבר ועניין.

שעות הפתיחה של משרדי הצליינים הם כדלהלן: בסן ז'אן – בחודשים מרץ-אמצע אוקטובר, בין השעות 07:00-09:00, 11:00-12:30, 15:30-21:30. במקום יתנו לכם גם מפות והסברים על היום הראשון למסע. ברונססבייס -
09:00-13:00, 16:00-19:00. במשרד הצליינים ברונססבייס תוכלו גם להירשם ללינה באלברגה העירוני.

איפה כדאי לעצור?

כאמור, תקבלו מפה בתחילת המסלול, ושם תוכלו לראות חלוקה מקובלת למקטעים. אנחנו מציעים כאן חלוקה דומה, אם כי שונה במקצת, המבוססת על מה שאנחנו עשינו. לאור דברים ששמענו לאורך הדרך, לאור מקומות שהגענו אליהם ונראו לה נחמדים, ולאור אילוצי הזמן שלנו, בחרנו לשנות במעט את החלוקה המקובלת. במבט לאחור, נדמה שבחלוקה שלנו תמצאו שילוב של עצירה בערים גדולות יחסית בעלות חיי לילה מפותחים, וכן עצירה במקומות שכוחי אל, בהם אין שום דבר מלבד המנזר שבו ישנים, מה שמספק חוויות ייחודיות. חלק מן המקומות הם בעמק, וחלק בהר, כך שנדמה שתוכלו לטעום באופן זה כמעט מכל דבר. צרו לעצמכם את החלוקה שלכם, בעזרת ההצעה שלנו ובעזרת המידע שתאספו בבית או במהלך הטיול עצמו, והישארו גמישים ונאמנים למה שמתחשק לכם.

הקטע בין בורגוס לליאון – מה נסגר איתו?

הקטע בין הערים בורגוס לליאון נקרא ה-mesta. זהו שטח מישורי ברובו, שנמצא על רמה צחיחה יחסית, שאין בה הרבה מקומות יישוב או מקומות עניין. מרבית המטיילים תופרים קטע זה בהליכה של 5 ימים, או ברכיבה על סוס בזמן קצר מזה. אנחנו פשוט לקחנו אוטובוס מבורגוס לליאון, כפי שעושים רבים אחרים. בדיעבד, הדעות חלוקות אם היינו צריכים לעשות זאת או לא. הואיל ולא היה לנו עיקרון ברזל לפיו את כל המרחק עלינו לעבור ברגל, לא היתה לנו בעיה מוסרית עם העניין הזה. מי שמעוניין בכל זאת לטעום מאזור שכל מי שצעד בו מעיד עליו כי הוא מביא את האדם למקומות הרחוקים ביותר של נפשו, מוזמן לעשות זאת.

הקטע בין סאריה לסנטיאגו – הוא באמת מפוצץ באנשים?

כן. על פי הכללים של הקמינו, מי שמציג בסוף הדרך, בסנטיאגו עצמה, את דרכון הצליינים שלו כשהוא חתום לאורך 100 ק"מ, מקבל את הקומפוסטלה – תעודת הצליינים הסופית. לפיכך, בקטע שבין סאריה, שמרוחקת בערך 100 ק"מ מסנטיאגו, ועד הסוף, תמצאו את עצמכם צועדים בין המוני אדם, כשרובם מבוגרים מאד. הדבר הופך למעיק כאשר אתם מגיעים לסוף היום, למקום שתכננתם ללון בו, ומגלים שכל המקומות תפוסים. כך נוצרת מין תחרות מטופשת לאורך היום, כשכולם בקושי מרוכזים בצעידה ורק מעוניינים להגיע ראשונים אל האכסניה. טיפשי ומעיק.

האם שווה להמשיך מסנטיאגו לפיניסטרה?

ברור! האם באמת תלכו את כל המסלול מבלי להוסיף עוד 3 ימי הליכה בסך הכל שיביאו אתכם לסוף העולם, אל האוקיאנוס עצמו? בעינינו חווית ההליכה האולטימטיבית הייתה ללכת עד שלא ניתן ללכת יותר, ולכן החלטנו להמשיך. בנוסף, לא מצאנו בסנטיאגו עצמה את החוייה הרוחנית שכל הצליינים הנוצרים מצאו בה, ולכן נראה לנו מוזר לסיים רק שם. בנוסף, בחלק זה צועדים מעט מאד אנשים בהשוואה לחלקים הקודמים, ולכן תוכלו ליהנות די לבדכם מתוואי הדרך, שהתגלה כיפה ומעניין יותר מאשר בחלקים אחרים לאורך המסלול. בקיצור, מומלץ במיוחד, בעיקר אם יש זמן. אם אין, לפחות קחו אוטובוס מסנטיאגו לפיניסטרה ובחזרה.

האם פוגשים הרבה ישראלים לאורך המסלול?

לא, ממש לא. מהנתונים של המשרד הראשי בסנטיאגו, עולה כי מדי שנה בערך 50 ישראלים צועדים בקמינו. מרביתם צועדים בחודשים אוגוסט-נובמבר, שכן מרביתם סטודנטים בחופשה. כך שסביר להניח שתפגשו כמה לאורך המסלול, אבל אל תצפו להמונים.

איך עונות השנה משפיעות על השביל?

מעטים האנשים שצועדים בקמינו בחודשי החורף ממש, שכן הכל מושלג וקפוא. מרביתם צועדים בחודשי הקיץ, בין יוני לאוגוסט. בתקופה זו, כך מספרים, השביל מפוצץ מאנשים, והתחרות על מקומות הלינה בסוף היום היא רבה. השמועה אומרת שלא אחת אנשים מוצאים את עצמם ישנים על הרצפה, או אפילו באוהל בחצר. הדבר משנה כמובן את חוויית הטיול שלכם, ומשפיע בעיקר על רשימת הציוד שלכם, ועל הגב שלכם. אם אתם לא מוכנים לקחת את הסיכון של להישאר ללא מקום לינה, תמצאו את עצמכם בתקופת הקיץ סוחבים אוהל על הגב. בחודשים האחרים של השנה, לרבות החודשים ספטמבר-נובמבר, אין שום צורך באוהל, ותמיד אפשר למצוא מקום לינה. אם לא במקומות העירוניים המוזלים, אז במקומות הפרטיים.

ולגבי מים. המטייל הישראלי רגיל לסחוב על עצמו כמויות גדולות של מים. מי שעשה את שביל ישראל יודע שבחלק המדברי שלו קשה להסתדר ללא 9 ליטר מים לאדם ליום לכל הפחות! אלא שלאורך הקמינו המצב שונה לחלוטין. השביל עובר דרך כפרים ועיירות רבות, וכמעט בכל מקום יש מי שתיה בברזיות שניתן למלא מהן את בקבוק המים האישי שלכם. ברוב המקרים, לפחות בחודשים ספטמבר-נובמבר, אין צורך של ממש ביותר מחצי ליטר עד ליטר מים לאדם ליום, בהנחה ששותים וממלאים מים לאורך הדרך. בחודשים החמים יותר, אנחנו מעריכים שליטר עד 2 ליטר מים לאדם ליום יעשו את העבודה, על בסיס אותן ההנחות. בימים שבהם יש בעיית מים מיוחדת, ציינו זאת במיוחד.

דברים אלה נכונים גם לגבי אוכל, שכן כמעט בכל מקום תוכלו להצטייד בחומרים לסנדביצ'ים או סלט או ארוחה קלה אחרת, וכמעט בכל תחנות העצירה הסופיות שלכם תוכלו למצוא ארוחת ערב בשרית. לכן הצורך לבשל או לסחוב כמויות גדולות של אוכל כמעט ונעלם. מי שבכל זאת מעוניין לחסוך בעלויות יכול לבשל, אבל כדאי לקחת בחשבון שלא בכל מקומות הלינה יש מטבח מאובזר כהלכה, ולא בכל המטבחים יש כיריים. אבל הי, האופציות תמיד פתוחות בפניכם. כך או כך, כמעט ולא משתלם לסחוב כלי בישול של ממש, וגם לא גזיה.

מי שעשה את שביל ישראל עשוי לצפות למשהו דומה מהקמינו דה-סנטיאגו, ואז להיות מופתע מאד כשהוא מגיע אל השביל עצמו.

הקמינו הוא אמנם ארוך, אבל רוב התוואי שלו נוח מאד להליכה, ולכן ניתן לעבור מדי יום מרחק רב למדי. במרבית המקטעים צעדנו מעל 20 ק"מ ליום, והגענו לנקודת הסיום בשעות הצהריים המוקדמות. בקטעים המישוריים ממש של הקמינו צעדנו אפילו למעלה מ-30 ק"מ ליום, ובכל זאת הגענו לנקודת הסיום בשעות הצהריים המוקדמות.

כך שמי שמצפה לימים שמתחילים עם עלות השחר ומסתיימים עם שקיעת השמש, טועה. לקמינו יש קצב משלו. ומלבד זאת, אל תצפו לחווייה יחידנית. המוני אנשים מכל רחבי העולם, ובעיקר מספרד ומיתר מדינות אירופה, באים לקמינו. המספרים מדברים על כ-90-100 אלף מטיילים מדי שנה, כאשר מרביתם מרוכזים בחודשי הקיץ: יוני-אוגוסט. כך שבכל מקרה אתם לא תהיו לבד. מה שקורה לרוב הוא שקבוצה גדולה של מטיילים מפתחת קצב הליכה דומה, כך שעד מהרה תגלו שאתם מתחילים את היום ומסיימים אותו באותו המקום עם אותם האנשים. הדבר מביא לכך שעד מהרה נוצרות חברויות, וכל חוויית השביל הופכת לאחרת. לפיכך, זה ממש לא נורא לסיים את היום בשעה 2 אחר הצהריים, ולבלות את יתר הזמן עד כיבוי האורות בחברת אנשים מוכרים.

אל תבנו על סטיות מן השביל, אלא אם כן מדובר בנסיעות מתוכננות היטב למקומות מוגדרים. למשל, אם בא לכם לקפוץ למשחק כדורגל שנערך בעיר קרובה, או אם יש לכם דודים באיזו עיירת חוף צפונית לשביל. קחו בחשבון שכל סטיה כזו, אם היא איננה מתוכננת היטב, היא בבחינת הוצאה מיותרת, וכאב ראש פרוצדורלי לא פשוט. לכן, סביר יותר להניח שתדבקו בתוואי השביל.

כאמור, הקמינו איננו קשה, להוציא את היום הראשון ואת היום שבו נכנסים למחוז גליציה. בשני ימים אלו הטיפוס הוא לגובה רב, והפרשי הגבהים בין נקודת השפל לנקודת השיא הם ניכרים. יחד עם זאת, גם בימים אלו לא מדובר על קריעת תחת יוצאת דופן. כך שגם מי שלא נמצא בכושר שיא, עדיין יכול לעשות את הקמינו די בקלות. אם להודות על האמת, הגיל הממוצע של המטיילים האחרים שתפגשו בקמינו ינוע סביב ה-50…

כדאי לדעת ספרדית, אם כי כמובן שניתן להסתדר גם באנגלית, וגם בשפת הסימנים. המקומיים לא ממש טורחים לדעת, להבין או לדבר אנגלית, אבל יהיה בסדר. סביר להניח שתמיד יהיה דובר ספרדית בקרבתכם שיודע גם אנגלית. אלא שידיעת השפה המקומית מקפיצה את הטיול שלכם בכמה רמות למעלה, משום שתוכלו להיחשף יותר להוואי המקומי, לסיפוריים האישיים וכדומה. גם אם אתם יודעים ספרדית, קחו בחשבון שבאזורים שהקמינו עובר בהם מדברים לעיתים שפות שונות מספרדית, כגון: גליציאנית, באסקית וכדומה.

נקודת התחלה: Corcubion
נקודת סיום: Finisterre
אורך המסלול: 12.5 ק"מ
עלייה: רק ירידה. הגישה למגדלור בסוף המסלול היא בעלייה לאורך הכביש, אבל למי אכפת בשלב זה
דרגת קושי: 1
רמת עניין: 4

מתקרבים לסוף

מים בדרך: בנקודת ההתחלה, יש המון ברזיות לאורך החוף והטיילת בכניסה לפיניסטרה, ובנקודת הסיום

נשנוש בדרך: פאב/מסעדה ב-sardinero. בנקודת הסיום יש סופרמרקט ממש בסמוך לאלברגה העירוני במרכז העיר, ולידו יש מאפיה.
ארוחת ערב: בנקודת הסיום, סביב הכיכר המרכזית וכן על הטיילת לאורך המזח, יש המון מסעדות/פאבים. ממש על יד הכיכר הראשית, על הקמינו עצמו, יש פאב-אינטרנט-קפה. גם בצמוד למגדלור יש פאב/מסעדה שפתוחה גם בשעות הערב. לא זול במיוחד.
לינה: בנקודת הסיום יש 2 אופציות עיקריות, מלבד שלל הפנסיונים. ראשית ישנו האלברגה העירוני בכיכר המרכזית. הלינה בו בחינם ויש בו מטבח, מכונת כביסה ולובי מגניב לשבת בו. יש בו 50 מקומות בסך הכל, כולל מזרונים על הרצפה. כאן גם מעניקים את תעודת הסיום של הדרך לפיניסטרה. בנוסף, ישנו אלברגה פרטי בשם casa miguel. הוא נמצא ברחוב rua atalanta וגם הוא בחינם. הוא נמצא 5 דקות מהאלברגה עירוני, בעלייה קלה. זהו מקום באווירת שנטי בנטי ועושים שם יוגה ומדיטציה.
תחבורה: אוטובוסים לסנטיאגו יוצאים מהכיכר המרכזית, בצמוד לאלברגה, מספר פעמים ביום (3 שעות נסיעה, 12 יורו לאדם). בררו מראש באלברגה עצמו. בנוסף, ניתן להתארגן על מוניות שירות פרטיות לסנטיאגו, אם לוח הזמנים דוחק, פשוט התעניינו במקום. מלבד זאת, אחרי שכבר חזרתם מהמגדלור בפעם הראשונה, מקובל לעלות אליו שוב בסוף הערב על מנת לצפות בשקיעה. הפעם ניתן לקחת מונית הלוך חזור (פשוט לקבוע שעה מסוימת עם הנהג) שעולה 4 יורו לאדם לכל כיוון.

זהו - המגדלור שבסוף העולם!

אטרקציות בדרך: היציאה מהחורשה אל האוקיאנוס עצמו. ההגעה אל רצועת החוף הראשונה עם הקונכיות הרבות. העלייה אל המגדלור (מומלץ להצטייד לפני כן בסופרמרקט במרכז העיר בנשנושים, כי אתם הולכים לבלות לא מעט זמן על יד המגדלור עצמו, בכל זאת סוף העולם). אבן ק"מ מסומנת ב-"0" על יד המגדלור. שימו לב מתחת למגדלור, בין הסלעים הגדולים, יש מקומות בהם אנשים שורפים דברים כסמליות לסוף המסע. קחו את הזמן בכיף. מלבד חוף הים הראשון שיש בכניסה לעיר, מאחורי casa miguel יש עוד חוף. זהו חוף מבודד לחלוטין שבקושי מגיעים אליו, והוא פראי, בתולי ומקסים. זהירות מהכניסה לאוקייאנוס, כי הגלים והזרמים הם עוצרי נשימה. לשאול הנחיות הגעה בcasa miguel.

ליום הקודם

נקודת התחלה: Olveiroa
נקודת סיום: Corcubion
אורך המסלול: 21ק"מ
עלייה: עליה מתונה בתחילת היום, ולאחר מכן מישור וירידות. בסוף היום, ממש לפני הסיום, יש עליה קצרה אבל תלולה מאד
דרגת קושי: 1
רמת עניין: 4

הקמינו מגיע לאוקיאנוס

מים בדרך: בנקודת ההתחלה, פאב ב-hospital, יש ברזיה בכנסיה לאורך הדרך, אינסוף מקומו למלא מים ב-cee ובנקודת הסיום. הואיל והחלק הראשון של היום עובר בשטחים פתוחים ללא צל וללא מים, כדאי להצטייד במספיק מים לחלק זה, בעיקר בתקופות חמות.
נשנוש בדרך: בנקודת ההתחלה הפאב במרכז הכפר מספק ארוחות בוקר החל ה-07:15, אפשר גם לקנות סנדביצ'ים לדרך. לאחר מכן יש פאב בהוספיטל, ממש לפני הפיצול של השבילים לפיניסטריה ולמוקסיה. ב-cee ישסופר טוב בקניון במרכז העיר, וכן כמה מסעדות, המבורגריות, פיצריות וכדומה.
ארוחת ערב: באלברגה בקורקוביון מספקים ארוחת ערב משותפת בחינם בשעה 20:00 (וכן ארוחת בוקר בסיסית למחרת). הואיל ואין שום דבר על יד האלברגה עצמו, מומלץ לאכול משהו בצהריים ב-cee או לקנות דברים בסופר להצטיידות ורק אחר כך לעלות לאלברגה.
לינה: האלברגה בקורקוביון נמצא ממש בסוף סופו של הכפר, אחרי כל העלייה, ואחרי שחוצים את הכביש, על יד מגרש הכדורסל, רגע לפני שנכנסים שוב ליער. זהו מקום מבודד ונהדר, עם צוות מדהים ומסביר פנים (ודובר אנגלית). הלינה בחינם, יש 15 מקומות, אבל ידאגו לכם גם אם נגמר המקום. אין כביסה או אינטרט, אבל יש מקלחות טובות ונוף מקסים לפיניסטרה. בקניון ב-cee יש חנות אינטרנט.

רואים את סוף הקמינו מחלון האלברגה

אטרקציות בדרך: שבשבות בתחילת היום ובהמשכו. בתחילת היום אפשר לשים לב לאבנים ירוקות לחלוטין על השביל עצמו. בתחילת היום חוצים גשר קטן וחמוד מעל פלג. עלייה יפה לאוספיטל ומיד לאחריה ישנו הפיצול הגדול של השבילים עם אבן קילומטר כפולה ומגניבה שאפשר להצטלם על ידה. בהמשך, על יד הכנסיה הקטנה יש מקום נחמד לעצור בו לארוחת ביניים עם שולחן פיקניק. בהמשך יש נקודת תצפית ראשונה על האוקיאנוס, ועל פיניסטרה ועל המגדלור.
הערות כלליות: מומלץ עד מאד להישאר בקורקוביון ולא ב-cee. על אף שהמרחק מכאן לפיניסטרה אינו גדול, מומלץ להישאר ללון בקורקוביון מכמה סיבות. ראשית, הצוות מדהים וארוחת הערב החינמית מזכירה נשכחות מגרניון ומטוסאנטוס. שנית, יש נוף מגניב מהשירותים לפיניסטרה ולמגדלור. שלישית, עדיף לצאת בבוקר מקורקוביון ולהגיע לפיניסטרה עם בוקר, כך שגם יהיה לכם שם מקום באלברגה וגם יהיה לכם את כל היום להתפנן בסוף העולם.

ליום הקודם | ליום הבא

נקודת התחלה: Negreira
נקודת סיום: Olveiroa
אורך המסלול: 33 ק"מ
עלייה: רק בתחילת היום
דרגת קושי: 3 (המסלול אינו קשה במיוחד, אבל ארוך למדי וברובו לא מוצל וללא מים או אוכל)
רמת עניין: 1

סימן דרך

מים בדרך: בנקודת ההתחלה, בכפר pena יש פאב, יש פאב גם ב-vilaserio וישנו פאב על הכביש ביציאה מסנטה מרינה. לאחר מכן ישנה כברת דרך ארוכה מאד ללא מים עד נקודת הסיום. כדאי מאד להצטייד במספיק מים לשלב זה, במיוחד בימים חמים, שכן תוואי השטח אפילו אינו מוצל ברובו.

נשנוש בדרך: פאב ב-pena, בפאב ב-vilaserio יש סנדביצ'ים, לאחר מכן יש פאב על הכביש ביציאה מסנטה מרינה, וזו הנקודה האחרונה עם מים או אוכל לפני נקודת הסיום, למרות שיש עוד דרך ארוכה.
ארוחת ערב: בנקודת הסיום עצמה ישנם 2 פאבים, שכל אחד מהם מגיש ארוחת צליינים עם שלוש מנות ב-12 יורו (מומלץ לשבת בפאב שנמצא ממש בתוך הכפר, ולא על הכביש הראשי).
לינה: באלברגה בנקודת הסיום יש כ-30 מקומות. באלברגה, בו הלינה בחינם, ישנן מקלחות טובות, אבל חוץ מזה אין כלום. נקודת הסיום היא כפר קטן בלי כלום אבל עם המון פרות. יש חנות שמוכרת לחם וחלב.

אטרקציות בדרך: יש פינת חמד אחרי השלט שמורה ל-san cristovo de corzon ובה גשרון קטן מעל פלג מים. אחרי הטיפוס באזור השבשבות יש נקודת תצפית למאגר המים. בכפר zas יש בתים מסוידים בלבן ורחובות מרוצפים, שמזכירים מראות מתחילת הקמינו באזור הגבול עם צרפת. וכרגיל, שבשבות על קו הרכס.
הערות כלליות: כדאי לשים לב שזה יום ארוך, ובסופו אפילו קצת מותח עצבים בעיקר אם אין לכם מספיק מים או אוכל, או אם נתקעתם בלי מקום לישון.

ליום הקודם | ליום הבא

נקודת התחלה: Santiago de Compostela
נקודת סיום: Negreira
אורך המסלול: 20 ק"מ
עלייה: 200 מ' לאורך 2 ק"מ
דרגת קושי: 2
רמת עניין: 3

מפל בדרך - מקום טוב לעצירת קפה

מים בדרך: בנקודת ההתחלה, בפאב בגובה של 60 מ' (אחרי הירידה הארוכה ולפני העלייה הגדולה), בבית הקפה בעיירה עם המפל והגשר ולאחר מכן בנקודת הסיום. כדאי לסחוב קצת מים יותר מבדרך כלל ליום הזה, בעיקר אם חם מאד.
נשנוש בדרך: פאב קטן וחמוד בעיירת ה-60 מ' גובה. שווה לעצור לארוחת בוקר. לאחר מכן ניתן ומומלץ לעצור בבית הקפה שעל יד המפל והגשר. אפשר להיכנס למים, רק בזהירות, ולשים לב שהם קפואים, וספק מזוהמים. בנקודת הסיום יש סופר גדול להצטיידות.
ארוחת ערב: בנקודת הסיום יש לפחות 3 פאבים, מסעדות, פיצריות וכו', אולם ברובן מגישים מנות בשריות רק החל מהשעה 19:00. באלברגה יש מטבח קטן שאפשר לבשל בו.
לינה: אלברגה עירוני בנקודת הסיום בחינם. יש בו 50 מקומות, אבל מתוכם רק 20 מיטות. היתר ישנם במזרונים על הרצפה או באוהלים בחוץ. שימו לב שבחודשים אוקטובר-נובמבר לא מומלץ לישון באוהלים בחוץ, שכן בלילה נעשה קר ביותר. עדיף כבר לישון במזרונים על הרצפה בפנים.

ביציאה מסנטיאגו

אטרקציות בדרך: העלייה ליער מגניבה למדי ויש המון ספסלים שאפשר לעצור בהם ולנוח. היציאה מסנטיאגו עצמה נחמדה למדי. סוף כל סוף המסות של האנשים נעלמות ואפשר שוב להרגיש קצת לבד. בסוף העלייה הגדולה יש סלסלת תפוחים בחינם לצליינים. בעיירה עם המפל והגשר נחמד מאד לעצור על המים. אחרי העיירה יש עוד גשר נחמד, הפעם בתוך העיר, שגם לידו ניתן לעצור.

ליום הקודם | ליום הבא

נקודת התחלה: Arca
נקודת סיום: Santiago de Compostela
אורך המסלול: 20 ק"מ
עלייה: לרגל
דרגת קושי: 1
רמת עניין: 2

נקודת הסיום - הקתדרלה בסנטיאגו

מים בדרך: לאורך כל המסלול

נשנוש בדרך: פאב בעיירה הקטנה שמיד אחרי שדה התעופה. יש גם מאפיםץ
ארוחת ערב: אינסוף אפשרויות בסנטיאגו עצמה. יש שני סניפים של מסעדת שווארמה בסגנון כורדי. חפשו את השלט האדום עם הכיתוב הלבן: newroz. סניף אחד נמצא ממש על הקמינו, ממש לפני הפיצול לרחוב de relvis (הרחוב שמוביל לאלברגה העירוני), עוד לפני שער הכניסה לעיר העתיקה. הסניף השני נמצא בחלק המרכזי, לא הרחק מהכניסה לפארק. יש ברגר קינג בכביש הטבעת שמקיף את העיר העתיקה, גם הוא לא הרחק מהכניסה לפארק.
לינה: אםשר לישון באלברגה הענק ב-monte gozo שנמצא 5 ק"מ לפני העיר עצמה. הלינה בחינם, יש 800 מקומות. פתוח 24 שעות ביממה. יש חנות, יש בופה אוכל ב-8 יורו, יש מסעדה ופאב, מכבסה ומכונות אוכל וגם עמדות אינטרנט. בשביל להגיע לאלברגה הזה צריך לקחת אוטובוס קו מס' 6 ממרכז העיר ולנסוע עד התחנה האחרונה. לשים לב שאפשר לישון כאן גם אחרי החזרה מפיניסטרה, ולתפוס מכאן מונית לשדה התעופה. בנוסף, ניתן לישון באלברגה העירוני, אבל הוא סגור בחודשי החורף (כדאי לברר מראש). יש איזה סכסוך בין האלברגה העירוני לבין אגודת הקמינו, כך שלא בטוח שהוא פתוח. בנוסף, ישנו אלברגה פרטי שנמצא על הקמינו מחוץ לעיר העתיקה (צריך לרדת שמאלה למטה בגרם מדרגות גדול, לכיוון קומפלקס בניינים שבנוי בחצי עיגול). הלינה היא ב-7 יורו לאדם, אבל במרחק של חצי שעה מהקתדרלה (למרות שגם מכאן אפשר לקחת אוטובוס קו 6, ב-0.8 יורו לאדם). בעיר ישנן המון אופציות לינה אחרות, חלקן יקרות יותר וחלקן זולות למדי, דוגמת דירות פרטיות שמושכרות לצליינים. אפשר לחפש בכיכר הראשית את הדודות שמציעות את הדירות הללו להשכרה. לרוב העיר תהיה עמוסה בצליינים ויהיה קושי מסוים למצוא מקום לינה, למעט במונטה גוזו.
תחבורה: יש אוטובוסים לפיניסטרה וגם לשדה תעופה, להתעדכן בלו"ז בתחנה המרכזית, שנמצאת לא הרחוק מהקמינו (בנקודה שבה חוצים את הכביש הראשי על יד מעגל תנועה, פונים ימינה במקום להמשיך ישר-שמאלה על הקמינו וכעבור 300 מ' מגיעים לתחנה המרכזית). בנוסף, ישנן טיסות פנימיות משדה התעופה (למשל, למדריד או לברצלונה) וכן טיסות בינלאומיות (למשל ללונדון, ליעדים באיטליה וכו').

משרד הצליינים הגדול בסנטיאגו דה קומפוסטלה

אטרקציות בדרך: אפשר ומומלץ לעצור לאיזה פיקניק קצר במונטה גוזו וליהנות מהתצפית על העיר. קחו בחשבון שישנם אנשים שמגיעים למונטה גוזו בלילה, נשארים לישון שם, וקמים מוקדם מאד בבוקר על מנת לתפוס מקומות באלברגה העירוני (והחינמי) של סנטיאגו, בו ההרשמה לרוב נסגרת בשעה 08:00-10:00. אפשר לישון באלברגה העירוני בסנטיאגו 2 לילות ברציפות. המיסה המרכזית בקתדרלה של סנטיאגו נערכת בשעה 12:00. יש לקבל את תעודת סיום המסע במשרד הצליינים (שפתוח בין השעות 09:00-21:00). שימו לב שישאלו אתכם במשרד מאיזו סיבה עשיתם את המסלול. אם תגידו מסיבה דתית או רוחנית תקבלו את התעודה היפה יותר, לעומת אם תגידו שעשיתם את המסע מסיבה תרבותית.. מסביב לקתדרלה יש הופעות רחוב רחוב, ובאופן כללי כיף להסתובב בכל שעות היממה בסמטאות וברחובות הקטנים של העיר העתיקה. יש המון פאבים, מסעדות, גלידריות, חנויות מזכרות ומקומות לשבת בהם ולהסתלבט. יש גם לפחות 2 חנויות אינטרנט בקרבת הקתדרלה.

הערות כלליות: לפחות בקיץ 2007 מישהו תלש את מרבית השלטים באבני הק"מ האחרונות לפני העיר. אם תצליחו למצוא אחת שבה השלט עוד עומד על תילו, אל תפספסו את ההזדמנות לצלם. שימו לב היטב לשילוט ולסימון בשלבים הראשונים של הכניסה לסנטיאגו, שכן ניתן לפספס אותם בקלות.

ליום הקודם | ליום הבא