לפני הכל – ניפוץ מיתוסים

מי שעשה את שביל ישראל עשוי לצפות למשהו דומה מהקמינו דה-סנטיאגו, ואז להיות מופתע מאד כשהוא מגיע אל השביל עצמו.

הקמינו הוא אמנם ארוך, אבל רוב התוואי שלו נוח מאד להליכה, ולכן ניתן לעבור מדי יום מרחק רב למדי. במרבית המקטעים צעדנו מעל 20 ק"מ ליום, והגענו לנקודת הסיום בשעות הצהריים המוקדמות. בקטעים המישוריים ממש של הקמינו צעדנו אפילו למעלה מ-30 ק"מ ליום, ובכל זאת הגענו לנקודת הסיום בשעות הצהריים המוקדמות.

כך שמי שמצפה לימים שמתחילים עם עלות השחר ומסתיימים עם שקיעת השמש, טועה. לקמינו יש קצב משלו. ומלבד זאת, אל תצפו לחווייה יחידנית. המוני אנשים מכל רחבי העולם, ובעיקר מספרד ומיתר מדינות אירופה, באים לקמינו. המספרים מדברים על כ-90-100 אלף מטיילים מדי שנה, כאשר מרביתם מרוכזים בחודשי הקיץ: יוני-אוגוסט. כך שבכל מקרה אתם לא תהיו לבד. מה שקורה לרוב הוא שקבוצה גדולה של מטיילים מפתחת קצב הליכה דומה, כך שעד מהרה תגלו שאתם מתחילים את היום ומסיימים אותו באותו המקום עם אותם האנשים. הדבר מביא לכך שעד מהרה נוצרות חברויות, וכל חוויית השביל הופכת לאחרת. לפיכך, זה ממש לא נורא לסיים את היום בשעה 2 אחר הצהריים, ולבלות את יתר הזמן עד כיבוי האורות בחברת אנשים מוכרים.

אל תבנו על סטיות מן השביל, אלא אם כן מדובר בנסיעות מתוכננות היטב למקומות מוגדרים. למשל, אם בא לכם לקפוץ למשחק כדורגל שנערך בעיר קרובה, או אם יש לכם דודים באיזו עיירת חוף צפונית לשביל. קחו בחשבון שכל סטיה כזו, אם היא איננה מתוכננת היטב, היא בבחינת הוצאה מיותרת, וכאב ראש פרוצדורלי לא פשוט. לכן, סביר יותר להניח שתדבקו בתוואי השביל.

כאמור, הקמינו איננו קשה, להוציא את היום הראשון ואת היום שבו נכנסים למחוז גליציה. בשני ימים אלו הטיפוס הוא לגובה רב, והפרשי הגבהים בין נקודת השפל לנקודת השיא הם ניכרים. יחד עם זאת, גם בימים אלו לא מדובר על קריעת תחת יוצאת דופן. כך שגם מי שלא נמצא בכושר שיא, עדיין יכול לעשות את הקמינו די בקלות. אם להודות על האמת, הגיל הממוצע של המטיילים האחרים שתפגשו בקמינו ינוע סביב ה-50…

כדאי לדעת ספרדית, אם כי כמובן שניתן להסתדר גם באנגלית, וגם בשפת הסימנים. המקומיים לא ממש טורחים לדעת, להבין או לדבר אנגלית, אבל יהיה בסדר. סביר להניח שתמיד יהיה דובר ספרדית בקרבתכם שיודע גם אנגלית. אלא שידיעת השפה המקומית מקפיצה את הטיול שלכם בכמה רמות למעלה, משום שתוכלו להיחשף יותר להוואי המקומי, לסיפוריים האישיים וכדומה. גם אם אתם יודעים ספרדית, קחו בחשבון שבאזורים שהקמינו עובר בהם מדברים לעיתים שפות שונות מספרדית, כגון: גליציאנית, באסקית וכדומה.

הוספת תגובה